לדבר ערבית | קורס ללימוד עצמי של השפה המדוברת הפלסטינית

קורס ללימוד עצמי של השפה הערבית המדוברת הפלסטינית

לדבר ערבית | קורס ללימוד עצמי של השפה המדוברת הפלסטינית
4 ספרים + 5 תקליטורי שמע
מחיר: 300.00 ₪
הזמנה טלפונית
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו מידע, עדכונים ותוכן חינם!
אנו מתחייבים שלא להעביר את כתובת הדוא"ל לשום גורם חיצוני

הקורס השלם 4 ספרים + 5 תקליטורי שמע

סדרת ספרי הלימוד “לדבר ערבית” על ארבעת כרכיה וחמשת תקליטורי השמע הנלווים אליהם, נועדה להקנות ידיעה מעשית של השפה הערבית המדוברת הפלסטינית.
הקורס מיועד לאלה שאינם רוצים להסתפק בידע שטחי, אלא שואפים להגיע לדיבור חופשי למדי ולהבנה רחבה.
חמישים השיעורים שבקורס מכילים סקירה מקיפה של סוגיות הדקדוק:   צורות המילים השונות, נטיית כל הפעלים ומבנה המשפטים וכן אוצר מילים מקיף למדי – כ-2,500 מילים.
הקורס מיועד ללימוד עצמי, אך מתאים בהחלט גם ללימוד מונחה בכיתה.
בגלל מרכזיותו במזרח התיכון, הלהג הפלסטיני מובן בכל האזור ואפשר לעבור בקלות ממנו אל להגי סוריה ולבנון. בסוף הקורס ניתן שיעור מיוחד המדגים את הקרבה שבין להגים אלה, יחד עם ההבדלים הקלים המאפיינים אותם.

לצפייה במאמר ביקורת מאת פרופ’ הלל כהן

מתוך ההקדמה לקורס

אודות השפה הערבית המדוברת

השפה המדוברת מהי?
השפה המדוברת היא שפת היום-יום, שכל ערבי מדבר בכל הזדמנות, בחיק המשפחה, בעבודה, בשוק, וכו’. היא שונה מהערבית הספרותית הכתובה (ספרים, עיתונים, מכתבים – גם בין בני משפחה) והרשמית (רדיו, נאומים והרצאות).
כדי להמחיש את ההבחנה הזאת נאמר: שני משכילים המדברים יחד – שלא לפני המיקרופון או בכנס רשמי – מדברים בשפה המדוברת. לעומת זאת ילד הכותב להוריו יעשה זאת בשפה הכתובה.
הכתובה והמדוברת הן שתי צורות שונות של השפה הערבית. אפשר לומר: שתי שפות. ומי שרוצה לדבר עם ערבים, כדאי לו שילמד את השפה המדוברת כשפה שיש לה אופי וצורה משלה. טעות לראות בה מין צורה “מקולקלת” של השפה הכתובה, שאפשר להגיע אליה על ידי  גלישה מאותה שפה כתובה.
יש הרבה מן המשותף לשתי השפות – הכתובה והמדוברת – כגון חלק גדול מאוצר המילים, ודבר זה מתגלה ככל שמתקדמים בידיעת שתי השפות. אך במגע ראשון בולט לעין יותר השוני שביניהן: מילים רגילות בשפה המדוברת שאינן קיימות בשפה הכתובה – ולהיפך;

  •  אותה מלה הקיימת בשתי השפות, אבל במבטא שונה;
  •  צורות שונות בנטיית הפעלים;
  •  שוני גם במבנה המשפט וגם בכללי ההגייה.

נכון הוא, שהשפה הכתובה משפיעה על השפה המדוברת (הדבר יוסבר בכרך 2) ויש אנשים המערבבים את שתיהן, במיוחד כשעוברים לנושאים מופשטים, טכניים, רשמיים, או במסגרת ריאיון טלוויזיוני שבו רוצים לשוות לדיבור נימה חגיגית או רמה משכילית. הדבר שונה מאדם לאדם, ויש משכילים הדבקים בשפה המדוברת לכל אורך הריאיון, או שהם מתחילים בשפה ספרותית בשני המשפטים הראשונים ובמשפט השלישי עוברים לשפה המדוברת. על כן חשוב לנו, בשלב ראשון, ללמוד היטב את השפה המדוברת כמו שהיא נשמעת בכל שיחה יום-יומית בין ערבים. בכרכים 3 ו-4, כאמור, נעשה הכרה עם השפה “המעורבת”, הנקראת “השפה המשכילית” (בין הספרותית לעממית).

עיצוב אתר: סטודיו דוד רוס | בניית אתר:Netters