מאמר | דברי ביקורת על מילון עץ הזית (מילון ערבי-אנגלי לשפה הערבית המדוברת) מאת יוחנן אליחי

Share with others

מילונו של יוחנן אליחי הוא, לדעתי, הטוב והעדכני שבמילונים שעניינם הלשון המדוברת בארץ. הוא מקיף את אוצר לשונם של דוברי הערבית הפלסטינית במדינת ישראל ובכל שטחי פלסטין, וכולל יסודות מהלשון ה"ספרותית" (הקרויה בערבית "פוצחא",היא הלשון הכתובה) במידה שיסודות אלה חדרו ללשון היום-יום באזור הזה.
המחבר השקיע שנים רבות של עמל באיסוף החומר הלשוני בכל שטחי הארץ. כל המילים והביטויים הערביים לוקטו במישרים מפי דוברי הערבית בימינו, ואלפי צירופים אידיומאטיים נספחו אל היחידות המילוניות הראשיות. התרגומים לאנגלית מצטיינים בדייקנות ובבהירות, ובמקומות רבים סומנו הבדלים אזוריים בביטוי ובמשמעות של המילים.
יוחנן אליחי, יליד צרפת ותושב ירושלים זה שנים רבות, כבר תרם תרומה מרשימה ביותר לידיעת הערבת הפלסטינית ולהוראתה בישראל. בין השאר פרסם בשני העשורים האחרונים סדרה משובחת של ספרי לימוד ותקליטורים המיועדים להוראת הערבית המדוברת לדוברי העברית, וכן חיבר שני מילונים: האחד עברי-ערבי והאחר ערבי-עברי.

פרופ' ששון סומך
החוג לשפה וספרות ערבית
אוניברסיטת תל-אביב

***

מילונו הערבי-אנגלי של יוחנן אליחי הוא אחת מעבודות המופת בתחום המילונאות בכלל, ובשדה מילונאות של הדיאלקטים הערביים בפרט. נראה לי שמילון זה עולה ברמתו על טובי המילונים העוסקים באוצר המילים של הדיאלקטים הערביים הרבים הרוֹוחים בעולם הערבי, ואשר חוברו בשפות שונות, החל מסוף המאה ה-19.
הגדרות הערכים המופיעים במילון הן בהירות ומדויקות להפליא.
המחבר, אשר הוא בעל כישרון נדיר, הצליח לעמוד על ההבדלים הדקים ביותר בין המשמעויות השונות העולות מתוך השימוש של הדוברים, והוא השכיל להבהיר הבדלים אלו למעיין במילון באמצעות הגדרותיו והסבריו.
המחבר לא הסתפק בהגדרת משמעות המילים המופיעות במילון: הוא הדגים את המשמעויות והשימושים השונים של כל מילה ומילה המופיעה במילון באמצעות משפטים המבהירים אותם בצורה הטובה ביותר.
המילון מהווה תרומה חשובה ביותר ללימוד הערבית המדוברת ולחקר הלהגים הערביים. הוא יכול לשרת הן את התלמיד והסטודנט והן את החוקר והמומחה.
לא נותר לי אלא לברך את המחבר ולהביע שמחה והתפעלות מגודל הישגו.

פרופ' אריה לוין
החוג לשפה וספרות ערבית
האוניברסיטה העברית בירושלים

***

עובר כל גבול / ששון סומך (מתוך עיתון "הארץ")
אחת המתנות המשמחות שקיבלתי עם שובי לארץ מחופשת הקיץ היתה עותק מילונו החדש, הערבי-אנגלי, של ידידי יוחנן אליחי, הנקרא "עץ הזית" (The Olive Tree). מדובר במילון נרחב ומשובח של הלשון הערבית המדוברת בקרב ערביי הארץ כיום. המילון הופיע בצורה נאה עד מאוד בהוצאת "מינרוה", ירושלים.
זה מילונו השלישי (ואולי הרביעי) של אליחי. לזכותו גם קורס בן ארבעה חלקים להוראת הערבית הפלשתינית, שבהכנתו השקיע המחבר שנים רבות ותושייה לשונית-פדגוגית נדירה. מעטים הם האנשים שתרמו כה רבות, במסירות ובעמל רב, לסלול נתיבות לאזרחי הארץ היהודים והערבים ללמוד זה את לשונו של זה.
רוב החיבורים והמילונים של אליחי מיועדים למשתמש הישראלי ובעיקר לדובר העברית הרוצה ללמוד ערבית מקומית, אבל גם לדוברי הערבית (וייאמר שרובם של אלה כבר מדברים וקוראים עברית במידה המעוררת קנאה אצל רוב הישראלים-היהודים, שלימוד הערבית אינו חלק מעולמם הרוחני, גם אם הם מוכנים להודות בחשיבות רכישתה על ידי כל אזרח במדינת ישראל).
את יוחנן אליחי הכרתי לפני כשלושים שנה בירושלים באמצעות מורי ורבי הדגול, חיים בלנק ז"ל, מגדולי חוקרי הדיאלקטים הערבים בעולם כולו. בלנק היה מלא התפעלות מעבודתו של אליחי ומיד הדביק אותי בהתלהבותו. מאז אני עוקב מקרוב אחר מעשיו המופלאים וספריו המתוקנים שהוא מקליד בעצמו, על כל מורכבות הטקסט הלקיסוגרפי, שכן הוא עובד גם כפועל דפוס!
אני מקווה שאוכל לשוב למילונו הערבי-אנגלי החדש של אליחי, שכן שורות אלה נכתבות רק כתזכורת ראשונה ותמציתית. אבל כמה פרטים על אישיותו (הנעימה מאוד) של האיש ראויים לציון. יוחנן הוא נזיר ממוצא צרפתי, חבר במסדר "האחים הקטנים", שחבריו הם נזירים עובדים.
הוא בא לארץ בשנת 1956 ועסק בלימוד שתי לשונותיה של הארץ וכן עבד כקרמיקאי. מאז שנת 1967 התחיל לפרסם את ספרי הלימוד שלו – תחילה קורס לדוברי צרפתית ואחר כך ארבעה כרכים עם קלטות לדוברי עברית. קורס זה ראוי בהחלט לשמש בכל כיתה או מסגרת פרטית שמטרתה ללמוד ערבית מדוברת כהווייתה, אך איני יודע אם הספרים האלה חדרו בצורה המונית למערכת החינוך.
ואשר למילוניו של אליחי – הללו מצטיינים בכך שכמעט כל החומר המובא בערכים השונים ובעיקר הדוגמאות הוא תוצאה של עבודת שדה, כנדרש ממילונים מתוקנים ולא כמילונים רבים הקיימים בשטח, שמעבדים חומר שכבר נמצא בעבודות לקסיקאליות שקדמו להם. מכאן עושרה ודיוקה של עבודתו של אליחי.
מאז 1973 פירסם אליחי מילונים המיועדים ללומדי ערבית ובשנת 1999 הופיע מילונו הערבי-עברי, שאת גירסתו המורחבת אנו מציינים היום. ברכה נרגשת שלוחה לידיד יקר שכל מעשיו מעידים על טוהר כוונותיו ועל יכולותיו המרשימות.